מכפילי חניה מכאניים — טמונים או תלויים?

כשיזם, אדריכל או מנהל פרויקט פונה אליי בבקשת עזרה עם "מכפילי חניה", שאלתי הראשונה אליו היא בדרך כלל: איזה סוג של מכפילי חניה? האם מדובר על מתקנים מכאניים רגילים, או מתקנים טמונים? או שבכלל מדובר על מתקנים ללא בור, כלומר לחניות "תלויות"? שלושת הסוגים נראים אחרת בפרויקט, ממוקמים במקומות אחרים, ומתנהגים אחרת מבחינת התלות בין הרכבים.

מכפילי חניה מכאניים רגילים — סינגלים ודאבלים

מכפילי חניה מכאניים רגילים הם מכפילי חניה עם בור, ל-2 או ל-4 רכבים. מתקנים לשני רכבים אחד מעל השני נקראים "סינגלים", ומתקני חניה לארבעה רכבים — שניים מתחת ושניים מעל — נקראים "דאבלים".

החלוקה הזאת אינה רק עניין של שמות, היא קובעת כמה חניות מתקבלות מאותו שטח: סינגל מכפיל חניה אחת לשתיים, ודאבל לוקח שתי חניות ברוחב ומייצר מהן ארבע. לכן, כשמנהל פרויקט מבקש ממני "מכפילים", אני שואל קודם כמה חניות חסרות בתוכנית — התשובה היא שמכוונת לסינגלים או לדאבלים.

מכפילי חניה אלו הם עם עמודים שבולטים מעל הקרקע, ולפיכך רואים את כל החלק העליון של המתקן. השימוש במכפילים אלו נפוץ גם במרתפים וגם מעל לקרקע, אך בעיקר בחלק האחורי של בניינים, היכן שפחות חשובה העובדה שרואים את המתקנים מעל לקרקע. זו הסיבה שהשאלה הראשונה בתכנון אינה טכנית אלא אדריכלית: איפה המתקן יעמוד, ומי יראה אותו מהרחוב.

מכפילי חניה טמונים — כשלא רואים את המתקן

מכפילי חניה טמונים הם מתקנים שהעמודים שלהם נמצאים אך ורק בתת-קרקע, ולפיכך אינם בולטים מעל לקרקע. כתוצאה מכך ניתן לחלוף מעליהם בנסיעה, וניתן למקם אותם בצידי או בחזית של בניינים, מבלי שיפריעו לעין במצבם הסגור — כלומר כשאינם מופעלים או מורמים.

במצבם הסגור הם כמעט אינם מורגשים בשטח, וזה מה שמאפשר למקם אותם היכן שמכפיל רגיל כמעט תמיד נפסל: בחזית הבניין, בשטח שעוברים דרכו ברגל או ברכב, ובכל מקום שבו המראה מעל הקרקע הוא שיקול בפני עצמו.

מבחינת תצורות, מכפילי חניה טמונים קיימים בשתי צורות עיקריות:

  • סינגלים — חניה אחת מתחת לקרקע, שתי חניות מתחת לקרקע אחת מתחת לשנייה, או אפילו שלוש חניות: אחת, מתחתיה השנייה ומתחתיה השלישית.
  • דאבלים — שתי חניות אחת לצד השנייה, ארבע חניות (שתיים ומתחתיהן עוד שתיים), או אפילו שש חניות: שתיים, מתחתיהן עוד שתיים ותחתיהן שתיים אחרונות.

כאן נמצא היתרון המרכזי של המתקנים הטמונים: אפשר להוסיף חניות בלי להציב עמודים בחצר ובלי לפגוע במה שרואים מעל הקרקע. בתמורה, התצורות העמוקות יותר מחייבות עומק בתת-קרקע, ולכן הן נקשרות לכל יתר שיקולי תכנון המרתף — נושא שהרחבתי עליו במאמר על תכנון מכפילי חניה במרתף.

מכפילי חניה ללא בור — המכפילים התלויים

מכפילי חניה ללא בור הם מכפילים אשר ממוקמים מעל לקרקע, עם שתי חניות אחת מעל השנייה, או שלוש חניות — אחת ומעליה שתיים נוספות. היתרון במכפילים אלו הוא תוספת החניות מעל לקרקע או מעל לחניה רגילה, ללא בור וללא חפירה.

החיסרון במתקנים אלו הוא שלא ניתן להוציא את הרכב העליון, מבלי לפניו להוציא את הרכב התחתון — ממש בדומה לחניה "טורקית" או חניה "תלויה". זו אינה הערה טכנית בלבד: היא מגדירה מי יכול להשתמש במתקן בלי לתאם עם אף אחד, ומי יצטרך לתאם בכל פעם.

איך התלות קובעת למי מצמידים את החניות?

בבנייני מגורים, מתקנים אלו לרוב מוצמדים לאותה דירה. ההיגיון פשוט: כשכל הרכבים במתקן שייכים לאותו משק בית, התלות היא עניין פנימי של הדיירים ולא סיבה לסכסוך בין שכנים. בנוסף, השימוש במתקנים אלו נפוץ גם בבנייני משרדים — שם התלות בין המכוניות פחות בעייתית.

לכן, כשמנהל פרויקט שואל אותי אם אפשר "לחסוך בבור", התשובה תלויה בשאלה אחרת לגמרי: כמה חניות אפשר להצמיד לאותה דירה בטבלת ההצמדות. אם אי אפשר, המתקן התלוי יוצר בעיה שתגיע אל הדיירים ואל היזם אחרי המסירה.

טמונים או תלויים — איך בוחרים בפועל?

הבחירה אינה בין סוג טוב לסוג פחות טוב, אלא בין אילוצים. אלה ארבעת הצירים שאני בודק:

  • מה רואים — במכפילים רגילים העמודים בולטים מעל הקרקע ורואים את כל החלק העליון של המתקן; בטמונים העמודים כולם בתת-קרקע וניתן אפילו לחלוף מעליהם בנסיעה.
  • איפה אפשר למקם — מכפילים רגילים משתלבים בעיקר בחלק האחורי של בניינים ובמרתפים; טמונים אפשר למקם גם בצידי הבניין ובחזיתו.
  • תלות בין הרכבים — במכפילים ללא בור הרכב העליון יוצא רק אחרי שהרכב התחתון יצא; מכפילים עם בור אינם כפופים לכך.
  • כמה חניות צריך — סינגלים ודאבלים, ובטמונים גם תצורות של שלוש ושש חניות, קובעים כמה חניות אפשר להוציא מאותו שטח.

המשפחה הרחבה יותר — מכפילים מכאניים, מתקנים חצי אוטומטיים ומתקנים אוטומטיים — מופיעה במאמר על סוגי מתקני חניה, שם מוסבר גם מתי בכלל צריך מתקן ולא חניון רגיל.

אז כיצד בוחרים סוג של מכפיל חניה? מתייעצים עם יועץ מתקני חניה, כמובן. בפועל אני עושה זאת מול התוכנית האדריכלית: בודק מה המגרש מאפשר, מה הדיירים יצטרכו לעשות כל בוקר, ומה מתוך זה עומד גם בדרישות של העירייה.

יגאל וורונל

יועץ מתקני חניה

מעל 16 שנה בתחום מתקני החניה: סמנכ״ל פיתוח עסקי בפרומוט, מנהל המכירות הבינלאומיות של יוניטרוניקס (U-Tron) ואחד ממייסדי פארקינג קיט. היום יועץ עצמאי בלמעלה מ־230 פרויקטים, ומומחה למתקני חניה בבתי משפט השלום בתל אביב ובהרצליה.

מאמרים קשורים

יש לכם פרויקט עם מתקני חניה?

שלחו לי את התוכנית האדריכלית ואחזור אליכם עם קריאה ראשונית של מה שמתאים למגרש — בלי התחייבות.